מיקרוגל או זהב? השיעור שעלה לי ביוקר (והיה שווה כל שקל)

תשמעו סיפור מהתקופה שבה חייתי בעומאן, שבמפרץ הפרסי,
שממחיש את ההבדל בין צורך רגעי לבין תפיסת עושר לטווח רחוק.
זה בדיוק ה"קליק" שעוצר אנשים מלהשקיע.

מיקרוגל או זהב? השיעור שעלה לי ביוקר (והיה שווה כל שקל)

כשחיינו בעומאן, היה לנו מנהג: בכל קנייה בסופרמרקט המקומי, היינו אוספים קופונים מהרכישות.
צברנו אותם בדבקות, וחיכינו לרגע שבו יהיו לנו מספיק כדי להמיר אותם ב"פרס הגדול".

סוף סוף הגיע הרגע.
ניגשתי לדלפק והציגו בפניי את האפשרויות. בצד אחד עמד מיקרוגל חדיש ומבריק,
ובצד השני – האפשרות לקבל זהב טהור. כן, ממש דפי זהב עבים שאפשר לקחת הביתה.
הזיה. 

באותו רגע, בלי להסס יותר מדי, בחרתי במיקרוגל.
הייתי צריכה משהו פרקטי למטבח, משהו שמשתמשים בו "עכשיו", משהו שרואים בעיניים
את התועלת שלו בכל בוקר כשהוא מחמם את הקפה.

לימים, כשחזרתי לארץ והתחלתי להתעמק בפסיכולוגיה של הכסף,

הבנתי איזה טעות תודעתית עשיתי שם.

הבחירה במיקרוגל הייתה בחירה בצריכה. בחרתי במוצר שמהרגע שהוצאתי מהקופסה
הערך שלו התחיל לרדת, עד שהפך לגרוטאה ישנה.
הזהב, לעומת זאת, היה בחירה בשפע. הוא נכס שהערך שלו רק עולה עם השנים.
הוא לא מחמם קפה, אבל הוא בונה חופש כלכלי.

למה בחרתי במיקרוגל?

כי באותו רגע המיינדסט שלי היה מכוון להישרדות ונוחות.
לא ידעתי איך לחשוב כמו משקיעה.
פחדתי מהזהב כי הוא נראה לי רחוק, לא שימושי, משהו ש"אנשים עשירים" עושים.
המיקרוגל היה המוכר והבטוח.

זה בדיוק מה שקורה להרבה מהאנשים שמגיעים אלי, לכולנו:

• אנחנו בוחרים ב"מיקרוגל" – בקניות אינסופיות, בסטטוס רגעי, בדברים שמתכלים.
• ומפספסים את ה"זהב" – את ההשקעה בנדל"ן, בשוק ההון,
  או בנכסים דיגיטליים שיעבדו בשבילנו בעתיד.

היום אני מלמדת אנשים להפסיק לאסוף קופונים בשביל מוצרי חשמל,
ולהתחיל לבנות לעצמם עתודות של "זהב".
זה לא משנה כמה אתם מרוויחים, מה שמשנה הוא מה אנחנו בוחרים לעשות עם ה"קופונים"
שהחיים נותנים לנו.

מה אתם הייתם בוחרים באותו רגע בדלפק? וחשוב יותר – מה אתם בוחרים היום?