מי באמת יותר חופשי? השיעור המפתיע על הדשא של השכן בעומאן

אחד המחסומים הכי גדולים בדרך לעושר ולשפע הוא השוואתיות.
התפיסה הזו ש"אצל האחר קל יותר" או "אצלו הדשא ירוק יותר"
היא בדיוק מה שמונע מאיתנו לראות את השפע שנמצא ממש מתחת לאף שלנו.

תשמעו סיפור.

מי באמת יותר חופשי? השיעור המפתיע על הדשא של השכן בעומאן

כשגרנו בעומאן, היו לנו חברים מקומיים מרתקים. אחד מהם,
אדם בתפקיד בכיר מאוד, ניהל איתנו ויכוח שחזר על עצמו פעם אחר פעם.

הוא היה מסתכל עלינו ואומר בביטחון: "לגברים המערביים הרבה יותר כיף בחיים.
הם הרבה יותר חופשיים".
אנחנו היינו בהלם.
"חופשיים?!", שאלנו, "איך אתה יכול להגיד את זה?
אצלכם מותר לשאת כמה נשים, הכל פתוח, בעוד שאצלנו יש מונוגמיה וכללים ברורים".

התשובה שלו הדהימה אותי בכל פעם מחדש. הוא טען שדווקא המערביים
הם אלו שנהנים מהחופש ה"אמיתי" – היכולת לבחור ולפעול כרצונם,
בלי המחויבות והאחריות הכלכלית הכבדה שמגיעה עם ניהול כמה משקי בית במקביל,
כפי שנדרש בעולם שלו.

שם נפל לי האסימון על הפסיכולוגיה של השפע:

אנחנו כל כך עסוקים בלהסתכל על "הדשא הירוק" של השכן,
שאנחנו שוכחים להשקות את הדשא שלנו. חבר שלנו ראה בחופש המערבי אידיאל,
בזמן שאנחנו התבוננו בו וראינו חופש.

זה בדיוק מה שקורה לנו עם כסף:

המרדף אחרי השפע של מישהו אחר הוא הדרך המהירה ביותר להישאר בחוסר.
כשאנחנו משקיעים את האנרגיה שלנו בלהשוות את ה"חבילה" שלנו לזו של האחר,
אנחנו מפספסים את פריצת הדרך שלנו.

הבנתי ששפע הוא לא רק המספר שמופיע בחשבון הבנק,
אלא קודם כל תחושת החופש הפנימית שלנו – היכולת להיות שלמים עם הבחירות שלנו
בלי להרגיש שמשהו חסר לנו רק כי לשכן יש משהו אחר.

השיעור שלי מעומאן הוא פשוט:

שפע אמיתי מתחיל ברגע שבו מפסיקים להתווכח על הדשא של מי ירוק יותר,
ומתחילים להבין שהחופש האמיתי נמצא ביכולת שלנו למקסם את מה שיש לנו
בתוך הבית (והראש) שלנו.

הגיע הזמן להפסיק להסתכל לצדדים ולהתחיל להניע את הכסף מהראש לעו"ש שלכם.
איפה אתם מרגישים שהדשא של השכן "מבלבל" אתכם?