הסיפור שתשמעי עכשיו הוא סיפור אמיתי שקרה ללקוחה שלי,
הפרטים האישיים שונו מטעמי פרטיות:

אחרי כמה שנים שבהן אהבתי להיות One Woman Show,
והייתי גאה בעובדה שאני עסק של אישה אחת, שלא צריכה להסתבך עם בירוקרטיות,
או לשלם לעובדים,
הבנתי שהיקף העבודה בעסק דורש עובדת נוספת.

ניגשתי לגיוס, ואחרי יום ראיונות, שהיה בזבוז זמן מוחלט,
חברה העבירה אלי את קורות החיים שלך – מושלמת על הנייר,
וגם בראיון נוצרה בינינו כימיה מעולה.

המעבר מעצמאית ועובדת של העסק למנהלת היה לי קשה.
אני מודה, לא ידעתי לנהל כמו שצריך;
ואת, במקום לתמוך, גרמת לי לפקפק בעצמי,
ולא ניסית באמת לסייע או ללמוד.
מהר מאוד מצאתי את עצמי עושה את העבודה שלך ואת העבודה של עצמי.

לי לא היה נעים להעיר,
וכן, היו גם רגעים נעימים –
כשאמרת לי שאני הגורו שלך, כשסיפרת שאת לומדת ממני המון ומקבלת השראה
זה היה נחמד לראות שאת משתאה ממני, לוקחת דוגמא
ומפתחת את העסק שלך.

תמיד אומרים עלי שאני אדם נדיב ורחב לב,
אבל איכשהו איתך, הרגשתי שכל מה שאני נותנת – אף פעם לא מספיק.
חודש אחרי חודש, הרגשתי שהעומס לא יורד ממני אפילו בטיפה,
אבל הדרישות שלך – לכיסא יותר נוח, למחשב יותר מהיר ולימי חופש בחול המועד –
לא הפסיקו להגיע.

חברים ובני משפחה העלו את המילה "פיטורין",
אבל במשך חודשים סירבתי להקשיב להם.

לא יכולתי לפטר אותך, מה, "להעיף" את העובדת הראשונה שלי?
ומה תגידי לחברה המשותפת שלנו, שהמליצה לי עליך?

בסוף לא השארת לי ברירה.
הדרך שבה הגבת, והאופן שבו התנהגת בשבוע האחרון שלנו יחד,
החזירו אותי להיות One Woman Show במשך זמן רב אחר כך.

הרגשתי שאין לי את מה שנחוץ כדי לנהל עובד או עובדת חדשים,
והעדפתי להתמודד לבד עם הכל,
והיה לזה מחיר. לא רק שהעסק לא גדל הוא אפילו התכנס וקטן.

בסוף עומס העבודה, האילוצים המשפחתיים והחיים עצמם הציבו בפני עובדה –
הייתי חייבת לשכור עובדת כדי לשמור על העסק.
אחרי העבודה מולך, הגעתי זהירה, עם ציפיות נמוכות ומצוידת תיק חפיפה שמנמן ומקיף.

לומר שהפכתי לפתע למנהלת מדהימה, עם עובדת מרוצה?
זה ממש לא מה שקרה, גם הפעם היתה תקופה ארוכה שבה עבדתי הרבה יותר קשה,
והעומס לא ירד;
אבל אחרי חודשיים, פתאום קרה פלא – הייתי משאירה משימות לעובדת,
מגיעה ליום המחרת למשרד, ומגלה שהן בוצעו.

לשמוע על מכירות חדשות לעסק, שלא אני יצרתי– מוזיקה לאוזניי.

את יכולה לדמיין לעצמך איך אני מרגישה היום,
כשאני יוצאת לחופשה של שבוע, וחוזרת לעדכונים משלושת העובדים שלי,
כל אחד מספר על ההישגים, הרווחים והמכירות שאני פשוט חייבת לשמוע עליהם.

תודה שלימדת אותי כל כך הרבה, כבר בפעם הראשונה שבה הפכתי למנהלת,
מקווה שאת מצאת לעצמך כיסא נוח מאז.

~ * ~
ניסיון לגדילה בעסק שהסתיים בטראומה יגרום לכך
שאת תפחדי לגדול.

מדוע? כי אם בתהליך הגדילה נצרב לך בתודעה כאב
נוצר לך חיבור בתת המודע שלך בין גדילה וכאב
בין גדילה וטראומה ולכן,
את תעדיפי להישאר קטנה מאשר לגדול ולהתמודד עם הכאב.

כל כך הרבה בעלות עסקים חוו טראומה בעסק:
זה יכול להיות סביב העסקת עובדת ראשונה
ניסיון לשדר בלייב או בוובינר שהיה כישלון,
השקה שנכשלה (אין לך מושג בכמה לקוחות כאלה טיפלתי!)
ניסיון להרים כנס שנכשל ועוד.

כל צריבה כזו בתת המודע שלך יוצרת נזק וכאב,
ובפעם הבאה שתבקשי לגדול עסקית תעכב אותך מלעשות זאת –
הכל במטרה להגן עליך מהכאב הצפוי.

כך קורה שבעלות עסקים לא גדלות עסקית או מנסות לגדול ונכשלות.
שוב ושוב.

ואני אומרת: לא חבל?
לא עשית את כל הדרך משכירה לעצמאית בשביל לעצור בגלל חסם,
בגלל דפוס שנצרב לך בתודעה כתוצאה מניסיון לגדול!

עשית את הדרך כדי להצליח, כדי להרוויח. כי מגיע לך.

אז מה עושים?
עושים פתיחת שפע™ לבעלות עסקים:
בתוכנית תוכלי לשחרר את הטראומות בעסק,
(ואין אחת שלא היו לה כאלה!)

תשחררי את הדפוסים שחוסמים אותך ומשאירים אותך קטנה.

תרכשי הרגלי שפע ותלמדי לקבל החלטות כך שתוכלי לבחור
את העובדים הנכונים לך ותהני מניהול העסק.

הסכימי שמגיע לך יותר!

התוכנית לפתיחת שפע, תגרום לך לעבוד פחות ולהרוויח יותר.

בואי,
כי מגיע לך יותר

נ.ב. אם תכנסי לפה
תוכלי לראות מה קרה בעסק של חלי אחרי התכנית.