הסיפור שתקראי עכשיו קרה ללקוחה שלי,
הפרטים האישיים הושמטו כי חשוב לי לשמור על הפרטיות שלה,
אבל גם חשוב לי שתשמעי את הסיפור:

כשראיתי את השם שלך מהבהב
על מסך הסמראטפון שלי
(מזל שיש אפליקציות לזיהוי מספרים)
נשימתי נעתקה: למה אחת הנשים הכי חזקות
בקהילת העצמאיות בעיר שלי מתקשרת אלי?

מעולם לא שוחחנו או התכתבנו,
אבל הרגשתי שאני מכירה אותך,
אחת המצליחניות האזוריות, ששייכת לקליקה
של בעלות עסקים, חברות שמכירות אחת את השנייה,
מרימות אחת לשנייה ואפילו יוצאות יחד
לחופשות מעוררות קנאה ומעלות תמונות לסטורי.

אז הנה, קפצת מהסטורי לשיחה אמיתית,
שהצלחתי לענות לה ולהתעשת,
הקול קצת רעד בהתחלה
(מזל שלא ראית איך גם הידיים רעדו),
אבל אני מקצוענית,
התגברתי על עצמי והקשבתי עם חיוך הולך וגדל
כשסיפרת שהמליצו לך עלי,
אפילו הסברתי בנחת ובמקצועיות
איך אני מתמחרת את השירותים שלי.

אחרי השיחה שלחתי לך מייל מסודר, כפי שסיכמנו
ומייד הרמתי טלפון מתרגש לחברה עצמאית מפרגנת,
מישהי שידעה שאת בגדר ביונסה, במונחים של הקהילה שלנו.

כל כך התלהבתי שדווקא רצית אותי;

אותי, הקטנה, האחת שלא השקיעה בשיווק ממש,
וגם אין לה קליקה חזקה כמו לאחרות.

אחרי שאישרת את הזמנת העבודה
וגם העברת מקדמה במהירות הבזק (איזה כיף!),
התחלנו לעבוד יחד.
בשיחה הראשונה הבנתי שהציפיות שלך ממני גבוהות,
ולקחתי את זה הכי טוב שאפשר, אחרי הכל,
זה אומר שקיבלת עלי המלצה נהדרת, וזה סימן חיובי.

כשראיתי שאת מעבירה לי את הקבצים לעוד עדכון,
עוד עריכה ו"רק עוד שפצור אחרון, כדי שיהיה פרפקט!",
בלי הפסקה ומבלי לשלם לי עוד על הזמן שאני משקיעה בך,
עודדתי את עצמי שזה ככה בהתחלה, ואנחנו נסתנכרן
ונהיה יותר יעילות בפעם הבאה,

אבל האמת היא שלא חל שום שיפור, ואת הרגשת בנוח לפנות עוד,
לבקש יותר ולדרוש את כל מה שיש לי לתת.
העניין היה, שזה אף פעם לא הספיק לך.
גם כשסוף סוף היית מאשרת פרויקט, לא היית באמת מרוצה,
וככל שהזמן עבר הביטחון העצמי שלי התחיל להיפגע.

השתדלתי לתת לך עוד ועוד, פחדתי לאכזב מישהי כמוך,
אבל השיא הגיע כשפנה אלי לקוח חדש, עם פרויקט מגניב,
אבל לא ראיתי איך אני מפנה לו זמן בלו"ז העמוס שלי,
שנראה שאת השתלטת על כולו,
עניתי לו מבולבלת שאהיה איתו בקשר וחזרתי לעבוד, לעבוד, ולעבוד.

כשהוא התקשר אלי אחרי שבוע ושאל מה עם הצעת המחיר שלו,
הרגשתי כל כך אשמה – אני הרי זקוקה לעוד לקוחות וכסף,
אבל כרגע בקושי משתלטת על העבודה והבקשות ממך.

במקרה, באותו יום הגיע חיוב האשראי, ובעלי מצא לנכון
לפתוח את נושא ההכנסה המשפחתית, ושאל אם יש לקוח חדש באופק;
נשברתי ובכיתי.

"אולי כדאי לך לחשוב לחזור להיות שכירה ממי?
את גם לא מרוויחה כמו שהיית רוצה וגם הלחץ לא עושה לך טוב"
ידעתי שאמרת לי את המילים האלו מאהבה ודאגה, אז לקחתי אותן ללב,
ובמשך שבוע שלם חרשתי את כל מודעות הדרושים,
אפילו העברתי קורות חיים ועניתי לכמה שיחות שהחשיכו לי את הלב.

והיום?
אני גאה לספר שהלקוח ששכחתי ממנו
הוא עוד אחד מרשימת הלקוחות המרוצים שלי

ובאשר אליך?
אני מודה לך על השיעור, הוא לא היה פשוט אבל
לימד אותי לשים גבולות ולכבד את הזמן שלי.

אני כל כך שמחה שגיליתי שאפשר אחרת,
שלמדתי להתמודד ולמשוך אלי לקוחות שמתאימים לי יותר
ומעניקים לי הרבה יותר סיפוק והכנסה.

~ * ~

עצמאיות רבות מרגישות שהן "לא מספיק":

לא מספיק מצליחות, לא מספיק מרוויחות,
לא מספיק בעסק,
ולא פנויות מספיק כשהן עם הילדים

ולעיתים עוברת להן מחשבה בראש על לחזור לשכירות;
נכון, הן יודעות שלא הכל וורוד שם,
אבל לפחות יש פנסיה, יציבות והכנסה קבועה ולא צריך לרדוף אחרי לקוחות.

העמדת גבולות היא אחד הנושאים הכי מאתגרים
עבור עצמאיות!

בעיקר משום שאנחנו רוצות לתת ללקוחות שלנו את הטוב ביותר,
לעיתים על חשבוננו.

אבל צריך לשים גבולות!
משום שניהול עסק זה לא ספרינט אלא מרתון
וחשוב שנשמור על הכוחות שלנו על מנת שנוכל לקיים
עסק מצליח ומרוויח לאורך זמן ולא נשחק.

יצאנו לעצמאות כי אנחנו מאמינות שמגיע לנו יותר,
מגיע לנו להרוויח יותר,
מגיע לנו לעבוד בתנאים שלנו,
עם לקוחות שאנחנו בוחרות.

אני מאמינה שזה אפשרי
ומאמינה שזה מגיע לנו,
אם גם את מאמינה בזה,
יש לי את הכלים להביא אותך לשם.

תכנית פתיחת שפע™ היא המפתח לעצמאות והצלחה
עם היכולת לשים גבולות: לספקים, ללקוחות, לעצמנו
(כי צריך לסיים את יום העבודה מתישהו, לא רק טכנית
אלא גם להתפנות בראש…)

מוזמנת להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליך

בואי, כי מגיע לך יותר,
ניצה יניב

נ.ב. סקרנית לדעת מה קרה לנשים שיצאו לעצמאות
ועשו את התכנית לפתיחת שפע? לחצי כאן