לפני כמה זמן הגיעה אלי יעל, מעצבת גרפית, ובמהלך התהליך שעברנו יחד היא שיתפה אותי במקרה הבא:
"אני לא מבין, את לא יכולה להישאר איתה?!
יש לי ישיבה חשובה מחר"
אמרת, ממש בפתח השיחה.
שוב חורף,
שוב הילדה מעלה חום
ושוב קוראים לקחת אותה מהגן
וכמובן – הגננת מתקשרת לאמא.
אני עמוסה בפרויקטים, משימות, וגם יש פגישה
עם לקוח פוטנציאלי חדש, אז מייד צלצלתי אליך
כדי שתיקח אותה הביתה ותישאר איתה.
אחרי הכל, בפעם הקודמת – אני הייתי עם הילדה,
ואני עסוקה, אמרתי לעצמי כשחיכיתי שתענה לי.
לא הבנתי למה התעצבנת שאני מפריעה לך כשצלצלתי,
מה ביקשתי…שהאבא של הבת שלי ייקח חלק?…
"לא יצאת לעצמאות גם כדי להיות יותר עם הילדים?"
שאלת אותי, תוך כדי שאני מנסחת הודעה ללקוח הפוטנציאלי
ומנסה למצוא מועד אחר לפגישה, ואורזת את הדברים כדי
להגיע מהר לגן.
יום העבודה הזה הלך, גם למחרת נשארתי עם הילדה,
וביום שבו היא חזרה לגן, הצטברו לי כל כך הרבה משימות לעשות,
שפשוט בכיתי מול המחשב ותהיתי לאן אני ממשיכה מכאן.
תהיתי לאן אני ממשיכה מכאן,
ואז כשהגעת הביתה בשעות אחר הצהריים המאוחרות
ידעתי שאני חייבת לצאת להתאוורר, לנשום קצת ולמלא מצברים
לקראת "משמרת הערב". חשבתי שלפחות לזה תפרגן,
אבל כשחזרתי אמרת לי שה"בייביסיטר" שעשית לילדים היה מתיש…
אני מעולם לא התייחסתי אל עצמי כבייביסיטרית,
וגם אתה לא כינית אותי ככה – אחרי הכל,
זה כל כך טבעי שאני אדאג לילדים, אבל לך זה הרגיש
כעבודה נוספת ומיוחדת.
אז נכון, "עזרת" ב"בייביסיטר", אבל הלוואי והייתי יכולה לומר
שהערכת את מה שאני עושה או שהבנת כמה היומיים האלו
פגעו לי בעשייה, אבל לא אמרתי הרבה כי אחרי הכל –
אתה המפרנס הראשי של הבית.
והיו עוד משפטים שאמרת לי והפעילו אותי רגשית כמו
בכל פעם שראית אותי עם הפייסבוק או האינסטגרם פתוחים כמו:
"למה את מבזבזת כל כך הרבה זמן ברשתות החברתיות?
אני לא מבין איך זה עוזר לעסק, את כל היום מול המחשב.
גם כשאת בבית עם הילדים את מול המחשב"
כל כך רציתי שתבין שלקוחות יכולים להגיע מהרשתות החברתיות
שאני אוהבת את זה ושאני מקבלת השראה, אתה ראית את זה אחרת.
אז היום יש חודשים שבהם אתה עדיין המפרנס הראשי,
אבל יש חודשים שבהם אני עוקפת אותך, לא במעט (העליות והירידות של
העצמאות, אין כמוהן)
ואם מישהו מהילדים חולה,
אתה יודע לקחת אחריות,
ונכון – בהתחלה זה דרש ממני לנהל איתך שיחות אסרטיביות,
אבל היום אתה כבר מבין, וגם אם אתה עסוק – תדע להרים טלפון לבייביסיטריות,
ותיתן לי להמשיך בעבודה בנחת.
אחרי הכל, אתה יודע שהזמן שלי יקר J
~ * ~
האיזון בין גידול ילדים, זוגיות ועסק הוא אתגר לא פשוט.
כאמהות שמפתחות קריירה אנחנו צריכות לקבל החלטות ברמה יומיומית
ולפעמים גם לבחור בין המשפחה לבין העסק.
השאלה היא אם עושים את הבחירה ממקום רגוע של שפע,
או ממקום מתוסכל, לחוץ והישרדותי.
כשעצמאיות בהישרדות העסק שלהן בהישרדות.
כשהן לא מוצאת איזון בין הבית לעסק
העסק שלהן לא באיזון.
כשהן מנסות לג'נגל בין הילדים והזוגיות
לבין העבודה הדבר הראשון ברשימה שיוותרו עליו הוא הן.
הדברים שלהן ידחקו הצידה.
זה לא חייב להיות כך. אפשר אחרת.
אנחנו יכולות להיות במקום הרבה יותר מאוזן
להרגיש שאנחנו מספיקות ונהדרות,
לשים את עצמנו במקום הראשון,
להצליח בעסק, לשמר את הזוגיות.
ולקבל את העזרה והפרגון שמגיעים לנו.
או כמו שאני קוראת לזה:
לקחת החלטות ולחיות ממקום של שפע,
אבל זה לא קורה ביום אחד.
יש דרך שצריך לצעוד בה כדי לחיות רווחה.
אבל רווחה אמיתית לא סיסמאות.
בתוכנית לפתיחת שפע אני אראה לך את הדרך,
אתן לך כלים לצלוח אותה,
אעודד אותך כשתצעדי בה,
אהיה שם להריע לך כשתגיעי ליעדך
ואבנה לך מפת דרכים אישית לשפע לעסק שלך
שתלווה אותך בהמשך.
מוזמנת להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליך
אני בחרתי בשפע. עכשיו תורך!
ניצה יניב
נ.ב. אם תדברי עם לקוחות שלי הן יספרו לך שכמות המשימות בעסק
לא ירדה אבל כשהילדים חולים הן מתפנות אליהן ברוגע,
ומקבלות תמיכה מהבעל. רוצה לקרוא מה הן מספרות על התהליך שהן עברו?
לחצי כאן